נועם, ראש צוות, 17, קיבל בשניות את ההתראה.
''חברה, אנחנו מוקפצים'' הוא הודיע לחלל הבית.
אבי הופיע בפתאומיות. ''נו נועם, מה קרה?''
''חכה שכולם יגיעו, יא חסר סבלנות כרוני'' הם תמיד ירדו זה על זה. בתור תחביב, זה הרגל לא רע.
שחר הופיע בפתח.
''אהל שחר! מקרה חרום, כולם בדרך''.
חנן והלל הגיעו לבסוף סחוטי זיעה.
''טוב''. הם התיישבו כולם סביב השולחן העגול. ''מוקפצים לאסקי שהיר, טורקיה. סוכן על שבגד ורצח את אחד מסוכני המוסד בדירתו. זה הולך להיות מרדף לא פשוט, אבל אנחנו נעשה את זה''. נועם חדור מוטיבציה. ''שאלות?''
''כן. מי זה סוכן העל המדובר?'' הלל מחה אגלי זיעה ממצחו.
שלושת הסוכנים הנהנו.
''מדובר בראש יחידת העלית 'סיני'. מדגדג לך השם סער זימרי?''
הם הגיעו בנפרד. אבי הגיע ללבנון בהברחת גבול לא לבנה לגמרי ומשם לטורקיה.
נועם ושחר טסו כתיירים ישראליים תמימים למראה לטורקיה באופן ישיר וללא עצירות ביניים.
חנן והלל טסו לגאורגיה ומשם לטורקיה.
בשורה התחתונה, התאספו כולם בדירת המוסד הבטוחה באזור.
בשעה 4:30 לפנות בוקר השתרעו כולם על המיטות, לאחר התארגנות וסיכומים אחרונים ליום המחר.
רק נועם נשאר ער, מסדר דברים אחרונים הכוללים מסמכים ותעודות, תיקים ושאר צעצועים נחמדים.
התכתבות מסווגת
ע: הם הגיעו לטריטוריה שלך, אל תתן לזה לקרות.
ס: יודע. נראה לך שהם יצליחו לתפוס אותי? אם אני לא טועה, אני זה שהענקת לו את הכינוי 'צלופח', לא?
ע: צודק, ובכל זאת תמיד טוב להזהר. איך מתקדמים העניינים?
ס: הכל פועל לפי התכניות, הבאתם חומרים טובים.
ע: אמרתי לך. החברה שלי זה לא צחוק. הם לא עוד ג'ובניקים מסכנים...
ס: את זה כבר שמעתי. עכשיו תן לישון, יש לי יום ארוך מחר.
ע: לילט
ס: לילה טוב גם לך
לאחר סדרת החלפות של כלי רכב מזדמנים, תפס סער אופנוען, המם אותו בעזרת כמה מכות והעיף אותו לצד הדרך.
תודה לאל, האופנוע אצלו.
במרחק של 5 ק''מ ממנו ישבו שחר ואבי על אופנוע הארלי דיוידסון מבהיק, מאזינים למידע המודיעיני שהגיע אליהם בשידור חי הישר מישראל.
''סער נוסע בקו ישר, וכרגע מתביית על כל רכב אחד בלבד''.
הם נשפו בתסכול מעורב בהקלה. הוא עשה להם את המוות.
שחר האיץ, נכנס לשדה הראיה של סער.
שבריר שניה לאחר מכן הסתובב סוכן העל.
שבריר שניה מאוחר מידי.
קליע 7.62 ננעץ בחלק השמאלי העליון של גבו, מעט מתחת לכתף.
הוא נלחם.
אבל לפעמים צריך לדעת להרים ידיים, להכנע.
בתנועות קרות ולבבות קפואים הם העבירו אותו לרכב.
לדירת המסתור הם הגיעו 50 דקות לאחר מכן.
הרדימו את סער ונתנו לחובש של המוסד שהוקפץ בינתיים לטפל בו, בזמן שהלל הכין קפה שחור לכולם.
החמישייה התפרקדה על הספה בסלון.
''טוב חברים, אני חושב שהמשימה הושלמה''. אמר נועם בסיפוק.
''כע, הישג מרשים שיירשם לודאי בספר דברי הימים לתולדות הסוכנים'' מלמל חנן בעיניים עצומות.
הם עשו משמרות מסביב לשעון לשמירה על סער.
השפעת הסם פגה, אך סער לא פקח את עיניו, המשיך להעמיד פני ישן.
אבי צפה בדיוק בפרק של סדרה דוקומנטרית כשסער קם בזריזות מאיימת מהמיטה, תקע לשומר שלו אגרוף סוחט נשימה במרכז בית החזה ובקלילות נשל לעצמו את הנשק.
מקום הפציעה שידר ללא הרף אותות מייסרים על קיומו, אך סער התעלם.
רק כשהסתיימה המשמרת ואבי עדיין לא חזר, ניגש חנן לבדוק מה קורה.
הוא בהה באבי השרוע מעולף על הרצפה ובמיטה הריקה שעליה הונח פתק מאולתר.
'היה נחמד לשחק תופסת. ניפגש...'
חנן כבש בכוח את צעקת התסכול שאיימה להימלט מפיו ולהעיר את השכונה כולה.
הוא ניגש להעיר את אבי מהעילפון שהונחת עליו מאי שם.