פרק 3 — לוחמי מוחמד

מחנה יהודה, ירושלים, פברואר 2022 — שבט תשפ"ב

ריח תבלינים חריף התערבב בקולות התיירים הקוריאנים ומוכרי הדוכנים. אם אפשר לכנות את האווירה במקום שלווה, אזי הפיצוץ העז שנשמע קרע את אותה שלווה מדוברת.

השאהידים שהולכים ומתרבים מרגע לרגע הפכו את הרגעים היפים, הטובים והרגועים ביותר, למרחץ דמים בלתי נשכח.

גרנד קניון, חיפה, מרץ 2023

צעיר כבן 19, בעל תווי פנים מזרחיים מובהקים, יצא מתוך טויוטה קורולה לבנה.

דקה לאחמ"כ הפך המקום לשדה קטל תרתי משמע.

צווחות היסטריות, פחד עמוק, פצועים וקרבנות המוות.

כדור שנורה לעבר המחבל שרט את כתפו, והוא נמלט משם, מהיר כברק, כשהוא לופת את הכתף הפגועה. הוא רץ לכיוון הרכב שהמתין לו בצד.

טויוטה קורולה לבנה, לוחית רישוי צהובה.

הרכב שעט משם בשאגת צמיגים, מותיר את המקום אפוף בשקט מעורפל.

שקט של מוות, של חידלון.

שקט שהיווה חותמת של דם על עוד אירוע קשה בתולדות העם היושב בציון.

ת"א, מטה המוסד הראשי, שבוע לאחמ"כ

הדלת סבה על ציריה באוושה קלה, ולחדר הישיבות נכנס ראה"מ, מלווה בצמד מאבטחים אטומי מבע.

יושבי החדר כולם נשאו אליו את עיניהם. מי בשנאה רושפת — בעיקר מהחלק השמאלי של המפה הפוליטית, מי בחוסר סבלנות בולט לנוכח תנועותיו השלוות של ראה"מ.

הוא התיישב, מנער את חליפתו מאי-אלו גרגירי אבק בלתי נראים.

הוא הפנה את מבטו לראש המוסד.

"נרי?"

נרי הנהן, והחל להרצות את משנתו.

הנאום נקטע באיבו כשבחור שזוף עור, לבוש טישירט מקומטת למדי ועיניים אדומות המעידות על חוסר חמור בשעות שינה, נכנס לחדר.

"הו." נרי הפנה אליו מבט מרוצה שההקלה ניכרה בו.

"תסביר להם בבקשה. תודה יותם."

"אוקיי. חקרנו את ארגון הטרור המבצע לאחרונה את הפיגועים במקומות האיומים ביותר, וכן את מקורות המימון שלו. מדובר בארגון בשם 'לוחמי מוחמד'. ארגון קטן אבל איכותי. המימון שלהם, לפחות החלק הארי ממנו, מועבר בחמישי לחודש בקביעות דרך סדרת חשבונות בנק סבוכים. הראשון שבשרשרת החשבונות הוא כמובן שוויצרי. הכסף מגיע מפעולות מימון של הכנופיה הזו" — והוא שלף מכיסו כרטיס פלסטיק קטן שבמרכזו לוגו מוטבע בזהב.

ראשל"צ, ינואר 2023

עומרי בן דוד ישב במעבדה, מנסה לפענח דגימות דם שנתן לו גיא, ועל הדרך גם טביעות אצבע.

הוא דגם טביעות בזהירות, מריץ אותם בתוכנה לזיהוי.

למרות שהוא ידע שאין הרבה סיכויים שתמצא.

...15%

...20%

!100%

יש תוצאה!

אבל... למה?!

"הלו גיא, שומע?"

"ברור אחשלי, תודה להשם, שומע". גיא נלהב כדרכו בקודש.

"נמצאה. תוצאה אחת. אחת ויחידה, לטביעת האצבע". עומרי עיין שוב בפרטים.

"באמת?"

"השם הוא ניתן אוליאל, ואיך שלא — מדרום תל אביב".

הרצליה, יולי 2022

סער התפרקד על המיטה בעייפות, כשהאוזניה צפצפה בחדות מלחיצה.

"סער?" קולו של יהב עלה בקשר.

"כע, מה קורה?" סער הבליע פיהוק עייף בכף ידו.

"ניסיון התאבדות של מחבל בנתניה. משום מה הפצצה לא התפוצצה, אבל בכל מקרה הוא במתקני השב"כ כרגע. מה שכן, קובי רוצה להקפיץ אותנו עכשיו, שנחקור את הבחורצ'יק הזה".

"מה?????" סער התרומם לתנוחת ישיבה חלקית. "מה לו ולנו? שהחבר'ה שלו מהשב"כ יעשו את זה! למה הם נועדו אם לא למקרים כאלה?" סער התקשה לחשוב על העובדה שסיבה כלשהי הרחיקה ממנו את השינה הנכספת.

"אנא אערף? זה מה שהוא אמר, זה מה שנעשה". יהב נשמע כנוע.

"טוב, איפה אתה?"

"אני פה במטה, אבל תבוא ישירות למתקן".

"אוקיי".

"ו... סער?" יהב דחה את סיום השיחה.

"מה?"

"תביא שמרלינגס, כן?"

מתקני השב"כ, תל אביב, חצי שעה לאחמ"כ

סער נכנס ללובי, מתיישב על כיסא בצד ותוקע את עיניו בטלפון.

"מה הולך אחי?" יהב יצא מהחדר הסמוך כשהוא מלווה באיתן, שב"כניק שבניגוד לסטיגמה שהודבקה לאנשים כמוהו, היה דווקא בחור עם חיוך ניצחי שלא מש מפניו באף מצב.

"סבבה, ברוך השם". סער הושיט לחברו שקית של ילו. יהב שלף מתוכה חפיסת שמרלינג בטעם קפה. הוא שבר לסער ולאיתן קובייה ונישל עצמו את הנותר.

"טוב. אני הולך ללבן כמה דברים עם קובי. מי שבא — ברוך הבא".

סער התרומם, פונה לכיוון חדר ששלט מתכת הודיע שזהו חדרו של ראש השב"כ. יהב, שהצטרף בינתיים לעמיתו, לחץ על הידית, והשניים, ללא גינונים מיותרים, נכנסים ומתיישבים מול קובי ההמום.

"נו קובי? אז למה קראת לנו ולא נתת לסלע, לדוגמא, לחקור את הצוציק הזה?" סלע, שנודע כחוקר קשוח למדי, הילך איימים על הנחקרים כולם.

"שמעתי שאתם חצופים, אבל כנראה לא שיערתי עד כמה". ענה קובי שלא ממין העניין, עדיין נדהם למול חוצפתם של שני הסוכנים.

"לא כנראה, בטוח. נכון, אנחנו חצופים. חצופים ממש אפילו, אבל מקצועיים עוד יותר". יהב שבר קוביית שוקולד.

"ואתם גם ענווים במיוחד..."

"מאוד. ודי ללכת סחור סחור, תענה לי על השאלה ששאלתי". סער קצר רוח.

"כי אני החלטתי ככה, וזה לא נתון לדיון!" קובי תקיף, אולי בגלל שהוא חושש מהבלתי צפוי מהשניים בלתי צפויים לגמרי.

סער ויהב קמו בכניעה.

"רגע, איפה הבחור?" סער הסתובב.

"טום ילווה אתכם לשם". טום, צעיר אטום מבע, כהה שיער עם עור צרוב משהייה בלתי פוסקת בשמש, ליווה אותם בשיקה שהתמשכה עד שהגיעו לתא.

"איך קוראים לו?" יהב הפנה מבט שואל לטום.

"סמי" הסוכן היה שתקן בהגזמה.

מתקני השב"כ בתל אביב, יולי 2022

הם נכנסו לחדר בסמיכות לתא. המראה שניבט אליהם מהמצלמות היה בחור צנום וצעיר עם עיניים שחורות, שקועות.

"אני אכנס ראשון". סער קם ויצא מהחדר, נכנס לתא.

הבחור הרים אליו את ראשו ואז השפיל אותו בחזרה.

"שלום". סער התיישב על דרגש העץ בסמוך לבחור, שנרתע מעט וזז הצידה.

"לפי מה שהבנתי, אתה אולצת לעשות את פעולת ההתאבדות הזו, ולא באמת רצית בה". תמיד טוב להתחיל ברוך בשביל לעשות שטיפת מוח כהלכה. גם אם זה בשקרים.

הבחור פתח את פיו לומר משהו, אך התחרט והשתתק. מבטו המסויג מגלה מדוע.

"אנחנו יודעים שזו לא אשמתך, אבל אנחנו בסה"כ מעוניינים לדעת מי זה שהכריח אותך. אף אחד כבר לא יוכל לפגוע בך אחרי זה".

סער דיבר ערבית מושלמת.

"אתה רוצה משהו? מים? אוכל?"

"מים".

סער יצא, פנה לחדר הסמוך, ומזג מהמיניבר כוס מים קרים. הוא נכנס חזרה והגיש את הכוס לבחור.

"אתה רוצה לומר לי מי זה היה?" סער חיכה שהבחור יסיים לשתות.

"א... אני לא יכול לומר". הבחור התגמגם.

"בסדר. כשתוכל לומר פשוט תלחץ על זה ואני אבוא". סער הושיט לו לחצן כחול קטן.

מעלה גלבוע, שומרון, פברואר 2023

הלילה ירד על היישוב הקטן, ואלקנה גולדשטיין יצא מביתו לעבר עמדת השמירה. הלילה התורנות שלו. הוא יישר את כיפה הסרוגה הגדולה על ראשו וייצב את הרובה התלוי לכתפו השמאלית. הוא סבב את היישוב, עיניו בולשות לכל עבר.

בשעה 3:45 בדיוק קטעה זעקת שבר שבקעה מהבית הסמוך ביותר לגדר את סיבובו מספר האחת עשרה.

אלקנה דפק ספרינט למקום, וכל שהספיק לראות היה את עילאי, בנם בן ה־12 של משפחת פרל, כשהוא חובק את אחותו בת השנה בכוח, פניו מבועתות. עיני הילדים היו מזוגגות, מעידות על לב שפסק מפעום.

אלקנה גולדשטיין נכשל בתפקידו.

מטה המוסד הראשי, עשר דקות לאחר מכן

"הלו" סער ויהב היו בדרך חזור ממטה השב"כ לאחר שחקרו את המחבל.

"יש חדש?" ניסה נרי לדלות מידע, על אף שידע שינחל כישלון חרוץ.

"אנחנו נאמר לך במטה ולא בטלפוןןןןן!" השניים נהנו למותחו כשני ילדיי קונדס קטנים.

נרי נאנח מעבר לקו וניתק.

השניים קרצו אחד לשני בחיוך.

עשר דקות לאחר מכן, מטה המוסד הראשי.

"...ואז, לאחר חיבורה קצוות, יצא שכולם, כולל המסתנן האחרון למעלה גלבוע, פעלו לפי הוראותיו של אדם עלום אליו הגיעו מדף אינטרנט. לבן אדם הזה קוראים..." יהב לקח נשימה לרגע, מהיח לסער להשלים אותו.

"לבן אדם הזה קוראים עלי. עלי חסן". סער השלים את חברו בעודו לועס קוביית שמרלינג בקרם נוגט.

"אוקיי, יש לנו עליו פרטים?" נרי ישב כנגדם, לוגם מדי פעם מכוס מיץ תפוזים סחוט.

"לא יותר מדי. בן 37, יליד טול כרם, בן להורים שנהרגו בהפצצה ישראלית. זאת אומרת, אמא שלו נהרגה על המקום, האבא מת שבועיים אחרי זה מפצעיו לאחר שנפצע קשה. הוא עצמו רווק, ומקום מגוריו לא ידוע. יש לו אחות סטודנטית לסיעוד ורפואה בקנדה, ואח סטודנט למחשבים במצרים. מה שאנחנו יודעים עליו זה שיש לו צבא שלם שמציית לו ציות עיוור, גם מבלי להכיר את מפקדם. כאילו יש לו איזה כוח שממגנט אליו אנשים". סער ירה צרור פיסות מידע במהירות ראויה לציון.

ת"א, מטה המוסד הראשי

"אתה מבין? זה בנאדם שלוקח את החוק לידיים בכל מקום שבו הוא נמצא. מה שחסר לנו זה קונספירציות עולמיות עם גרמניה". בעיניו של נרי שררה רצינות תהומית.

"אבל מצד שני", יורם שיחק בעט שישב מיותם על השולחן עד עתה. "הוא הטוב ביותר. אין לנו מי לשלוח אם לא אותו!"

נרי הדף את חבילת השמרלינג ליושב מולו.

"רוצה?"

זה האחרון חייך בתודה.

"אז מה בעצם אתה מציע?"

נרי שבר לעצמו קובייה.

"זה מה שאני מציע".

בריסל, בלגיה, דצמבר 2022

המשטרה עמדה מיואשת למול פמליות העיתונאים שהגיעו למקום. הכנופייה לא פסחה על מדינתם, והיום בצהריים התקבלה קריאה שדיווחה על שוד במוזיאון הבלגי הלאומי.

חצי שעה לפני כן, תחנת המשטרה המחוזית, בריסל.

סלו קמיירבי, מפקד התחנה, ישב בנחת ושיחק שש בש על לוח זכוכית עם ורנמו מושאן, אחד משוטרי התחנה.

הקריאה, שהתקבלה אצל היומנאי התורן פורבו ונטה, הועברה מיידית אליו, והמפקד קפץ ממקומו כנשוך נחש, הופך תוך כך את לוח המשחק ומעליו את כוס תה הצמחים.

כל שוטרי התחנה הוקפצו לזירה, אך מהשודדים כבר לא נשאר אף זכר...

במרחק לא גדול משם, ישב אדם בעל צלקת שהתנוססה מהעין ללחי וחכך ידיו בהנאה גלויה.

מדריד, ספרד, מרץ 2023

חוקרי המז"פ פכרו את ידיהם בייאוש נוכח המצב המביש אליו נקלעו בעל כורחם.

המכה שתוקפת את מדינות אירופה בזו אחר זו הגיעה גם אליהם.

יצירת האומנות "לאס מנינאס" ששכנה עד אתמול בלילה במוזיאון הפראדו נגנבה.

או אולי התאדתה? בהתחשב בנתונים, זה נחשב עוד סביר.

הכול נשאר במקום ללא כל תזוזה, רק היצירה עצמה פשוט — נעלמה?

כריסטיאנו גונזלס, מפקד משטרת מדריד בן ה־47, חכך בפדחתו במבוכת מה.

הוא ישב ליד השולחן שבמשרדו כשמולו דף חלק ולבן. כוסות קפה ריקות שהתגוללו סביב סיפקו תפאורה משכנעת למדי.

כיווני חקירה? הם לא נראים באופק.

אולי...

רגע...

אולי באמת?!

לונדון, המוזיאון הבריטי, אוקטובר 2022

המאבטחים קפאו על מקומם, תמהיל של חוסר אונים והלם מהמם בעיניהם.

אז גל התקיפות במוזיאונים העולמיים הגיע גם לכאן.

המשטרה פתחה בחקירה, אך התיק נסגר מחוסר ראיות.

אבן הרוזטה נעלמה.

אתונה, מוזיאון האקרופוליס, מרץ 2023

המאבטח עמד במקומו כהלום קרב.

איך זה הגיוני?

כמו כולם, הם היו שאננים למדי במחשבה שהמכה המתפשטת לא תחדור לגבולותיהם.

אבל היא כן.

עובדה.

המציאות לעגה להם באותו רגע.

הפריט הארכיאולוגי מהפרתנון נשדד.

וכמו תמיד, נסגר התיק מחוסר ראיות.

מטה המוסד הראשי, ינואר 2022

סער עמד כעת למול קווין, אף שריר בפניו לא מעיד על הסערה המתחוללת בתוכו.

"אתה מוכן להסביר לי מה זה?" סער החזיק בידו שבב מעקב והקלטה זעיר, מציג אותו לעיניו ההולכות ומצטמצמות של ראש מטה הסי. איי. אי.

"אה, זה", קווין רגוע. שליו בשלווה שמסוגלת לשגע כל אדם נורמלי.

אבל סער אינו אדם נורמלי.

"כמו שאתה מבין, זה שבב מעקב. והקלטה. כן." קווין חתך כל מילה.

"מצטער, אני ויהב נאלץ לעזוב. לא מתאים לנו בשום אופן להיות נתונים למעקב רצוף עשרים וארבע שבע ללא ידיעתנו". סער דיבר בנימת אדישות יבשה.

"תעזבו. רק מודיע שנרי ישמע על זה". פניו של קווין נותרו חתומות, ורק שריר עצבני שנע על יד עינו הימנית סיפר על הלחץ המפעם בו.

"וואו. באמת? בוא אני אגלה לך סוד: לא חשבתי אחרת". את המילים האחרונות ירק סער בלחישה רוויית בוז, סב על עקביו ויצא מהחדר.

באותו זמן, מטה המוסד, ינואר 2022

נרי ישב במשרדו, עוסק בכתבת קונספירציות באתר YNET, כשהנייד הפרטי שלו צלצל.

"הלו?" מי יכול להכיר את הפרטי שלו?

"היי נרי! אני ויהב עוזבים. פשוט רציתי לעדכן לפני שקווין יקדים אותי. ביוש!" סער נשמע עליז.

"רגע, רגע, רגע! מה אמרת?!" נרי המום. שיהיה בריא סער הזה.

"אני. ויהב. חוזרים. לארץ". הוא חתך את ההברות בזו אחר זו.

"אבל, למה?" נרי כמעט חסר אונים.

"קווין יסביר לך כבר".

נרי פלט אנחה קלה.

יש סיכוי לא קטן שכתבת הקונספירמיות הבאה תהיה על פקודו הנחמדצ'יק הזה...