פרק חמישי
"לפני שאתה מספר את החדשות" אומרת אמא. אומנם עם חיוך אבל בעינייה אזהרה "בא תשב ותאכל יש אוכל שאתה אוהב"
יעקב מבין את הרמז ומתיישב לאכול, בין ביס לביס הוא מספר לחנה סיפורים דרמטיים על כל קורותיו במשך שהותו מחוץ לבית, עם חבריו הציוניים. יעקב מספר מעולה וחנה מקשיבה לו מרותקת.
אמא והינדה מתחילות לפנות את השולחן, וכשהן נפגשות במטבח, בשקט, שואלת הינדה את אמא "את חושבת שיעקב יודע משהו חדש על בואם של הגרמנים?"
"כנראה, אבל אין לדעת" לוחשת לה אמא בחזרה "לפחות משהו טוב יוצא מזה שהוא בתנועה של הציונות, אני לא אוהבת את זה"
הינדה מהנהנת. היא יודעת מה חושבים הוריה על כך ועוד לא החליטה מה היא חושבת על זה, בינתיים היא לא אומרת כלום.
בערב, אחרי שהקטנים כבר ישנו סיפר יעקב את החדשות "למרות שהונגריה כרתה ברית אם גרמניה, העוצר מיקלוש הורטי והראש הממשלה מיקלוש קאלאי מנהלים בחשאי מגעים עם בריטניה וארצות הברית כדי לפרוש מהמלחמה" הוא לחש להם "אומנם שמעתי זאת בטעות מאחד מבכירי הציונים, אך אם זה הגיע עד אלי יש סיכוי גדול שגם גרמניה שמעה על כך, ואם כן אנחנו בצרות, גם ככה אין כל כך חשיבות להסכם שלום אם הגרמנים הארורים..." הינדה החווירה ויעקוב מהר להוסיף "אני סומך עליכם שלא תגלו על כך לאיש, לא משנה באיזה סיטואציה, הגרמנים לא יתנו לנו לפרוש מהמלחמה ויוגיבו באופן קשה מאד, כמו, אם לא יותר ממה שהיה באיטליה" חוורונה של הינדה התגבר כשנזכרה במראם של הפליטים שהגיעו מפולין, והסיפורים שלמרות הכל גובו לאוזניה. "האם הוועד לא מתכנן איזה שהיא תוכנית פעולה?" שאל אבא בפנים רציניות "איני יודע" השיב יעקוב "כמו שאמרתי, השמוע רק גונבה לאוזני" הינדה, שעד כה הייתה בשקט שאלה את אבא בפחד הולך וגובר "אז מה נעשה?!!" אבא נאנח "טוב, מלבד הנפקת דרכונים מזויפים והכנת תוכנית בריחה למקרה שנצטרך, שזה תפקיד שלי, לך אין מה לדאוג, הרבי בתפילות ומעשים טובים ובעז"ה לא יקרה דבר" "ובאמונה" לחשה אמא "כן, ובאמונה, זה מה שעוזר באמת. ומלבד זאת, אחרי הכל יש לנו ברית שלום עם גרמניה" אבא ניסה לעודד אבל בלי לשים לב רק הפחיד את הינדה יותר "איני יודע כמה משמעות יש להסכם שלום הזה, עד כה הגרמנים הפרו הסכמים רבים" אמר יעקב בנימה קודרנית. אמא בראותה את פניה של הינדה מהרה לגמור את השיחה "גם אני לא חושבת שיש הרבה משמעות, בכל בכל אופן זה בוודאי כן יעזור במשהו, ומלבד זאת, כמו שכבר אמרנו הכל בידי ה'" כולם הנהננו בהסכמה "עכשיו הינדה, אחרי ששמעת את הדברים, לכי לישון יש לך יום ארוך מחר" הינדה הקשיבה מייד, כמו מי שלא רוצה לשמוע עוד "לילה טוב" לחשה הינדה "לילה טוב" החזירו לה כולם "הינדה אין לך מה לדאוג, אני סומך על כל המנהיגים שמעליי שלא ינטשו אותנו ככה, בטוח יש להם תוכניות כלשהם" אמר יעקוב, מנסה לנחם. אבא ואמא החליפו מבטים, והינדה שהמבטים לא נעלמו מעינייה, לא התנחמה כלל, היא המשיכה לחדרה ולא ענתה, אחרי כמה צעדים בכל זאת הסתובבה "אני שמחה שבאת יעקב, תבוא יותר" היא חייכה, ויעקב החזיר לה חיוך. ובאופן פלאי זה השרה עליה שלווה והיא נרדמה.