פרק 8.
הם פנו ללכת. משאירים אותו כך, חשוף לשמש, חשוף לחום הנורא.
רחבת החצר האחורית עדיין ריקה מאדם, כולם נמצאים בכיתות. העצים נעים בכיוון הרוח בשלווה, צל מתחיל לכסות את המקום. ריח האביב היכה באפו.
שיעולים והשתנקויות תקפו אותו כאשר החל להתעורר. הוא מצמץ בעיניו מתוך כאב, מזיז את ידו באיטיות לעבר בטנו. טומואה התהפך על צידו תוך שהשיעולים לא מרפים ממנו, כאב חד שלח אותות אל מוחו מכל איבר בגופו, הוא ניסה לשאוף אוויר אל ריאותיו בין שיעול לשיעול וצלח במעט. עיניו נפקחו בחולשה, וסקרו את סביבתו.
הוא לבד כאן, השטח נקי, וזה מעולה עבורו.
במאמץ על הוא התהפך על בטנו, והתרומם ממקומו באחת, חש את העולם מסתובב סביבו במהירות. הוא עצם את עיניו בחוזקה, ממתין שהסחרחורת תעבור ופוקח אותן חזרה.
תוך שהוא אוחז בבטנו הדואבת, הוא צלע לעבר השער, ממשש בידו השניה את הכיס האחורי. טומואה עצר, מנסה להיזכר, לאיפה הם לקחו את הטלפון.
הזיכרון עולה במוחו שניות ספורות לאחר מכן כמו הילוך איטי.
הם התנפלו עליו כולם ביחד, שניים בידיו ושניים ברגליו. חיים התכופף לעברו, טופח על גבו בזלזול ושולף את הטלפון מכיסו הקדמי. לאחר מכן זרק אותו מאחורי אחד השיחים, "תדאג לנשוך את זה." הוא צחק.
טומואה הנהן לעצמו, וחזר בצליעה איטית אל השיח שעמד הכי קרוב לכיסא. הוא מוצא את הטלפון ומחייג בידיים רועדות. "אריאל. בוא לאסוף אותי."
"אבל בדיוק הגעתי הביתה." אריאל השמיע קול אומלל. "למעשה, בדיוק התיישבתי על הספה." חיוך נשמע בין מילותיו.
טומואה התנשף, צולע אל השער, ובוחן אותו לכל גובהו. "אני לא יכול להגיע לבד."
אריאל שאף אוויר בקול, ונאנח. "טוב, אני מגיע."
טומואה הכניס את הטלפון אל כיסו, עצם את עיניו, לקח נשימה עמוקה והחל לטפס בנשיכת שפתיים. כאב חד מרגליו היכה במוחו, וידיו הרפו כאשר הגיע כמעט לסוף. הוא פער את עיניו ומיהר לתפוס, כאב נוסף היכה בו, עוצר את נשימתו. הוא לפת את העמודים בחוזקה עד שאצבעותיו הלבינו.
המחשבות בראשו דהרו קדימה. הוא חייב להגיע אל הצד השני במהירות מבלי ליפול למטה.
טומואה לקח נשימה נוספת, נשך את שפתיו וטיפס במהירות, מנסה בכל כוחו להתעלם מהכאבים השורפים שתוקפים אותו יחד. במאמץ על הוא הגיע אל הסוף וקפץ אל המדרכה כשהוא קורס על ברכיו ונאנק.
הוא חש את רגליו בוערות, עיניו סקרו את מכנסיו המוכתמים מדמו שלא הספיק להיקרש. ידיו שרפו, ודם המשיך לזלוג מהן על המדרכה. פניו הרגישו כמו עשב קוצני ונפוח שרטיבות גולשת עליו ללא הרף.
הוא התקפל תחתיו, מתנשם ומתנשף. מה לעזאזל הוא יעשה?
"מה קרה לך?"